ביום שבו הדם זרם כמו מים
אתה בהית ואמרת
שאלו תעתועי הערפל
ואני,
עם הכאב אשר אתה בו לא היכרת
היכרתי את עצמי לראשונה.
המפלצת, שלקיימה היטב דאגתם
לפתע מנדנה הוציאה
את חרב הטירוף
אשר מאז ומתמיד
הייתה מוסתרת בידה
וכל קולות השרפים
לחשו לי להכות.
אז בשמחה עיוורת
הגשתי את ראשך על טס כסוף
לאדונים, אשר לראשונה אימצתי אל חיקי.
וכמו תינוק טהור ותם צחקתי
ברגע שעל ראשי נפל האור
ראשי,
המונח על טס כסוף
בפני האדונים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.