רע ומר עולמה,
של ילדה בודדה,
ילדה שעד לפני כמה ימים,
לא ידעה את משמעות החיים -
וקיוותה לאבדם.

ולמה לאבד דבר כה יקר?
מפני שהילדה איבדה את התקווה,
ובחיים עוצמתה חשובה.

התאהבה היא בילד ששינה את חייה,
ילד קסום שחיוכו כבש אותה,
פניו רכות וחיוכו מיוחד,
כשהוא מחייך שתי גומותיו בולטות מיד,
ורואים את החן שבפניו והקסם שבעיניו,

אך רע ומר לילדה שידעה ששלה הוא לא יהיה לעולם,
כיצד יכול להיות כה מושלם הבנאדם,
כל הזמן בהתה בילד בכיתתה,
בשיעורים אינה מרוכזת,
עליו היא כל הזמן חושבת,
לא הקדישה זמן לעצמה,
המחברות היו רק לבבות ואהבה.

לאחר כמה ימים הגיעה הילדה למסקנה -
ששלה הנסיך לא יהיה לעולם.
ואז בעצם היא איבדה את תקוותה -
שלא חזרה אליה לעולם.