כל יום שעובר
אני נוגע באור וחוזר
כמו עיוור, לחושך שבחוץ
כל מילה רועשת
ציפור נפשי, מה היא מבקשת
רק דקה אחת קטנה של שקט
כמו ציפור בכלוב
נעולה, זה עצוב
ללכת בחיים לאיבוד
כי היא רוצה לעוף גבוה
כל כך רוצה לשמוע
שזה עדיין לא אבוד
מסתובב בכלא של עצמי
מאסר עולם, בלי אפשרות שחרור
לא ניכיתי לי שליש על התנהגות טובה
מנסה לברוח, ותופס אותי על חם
אומרים שאני אריה,
אבל מרגיש כמו עכבר במירוץ עכברים
רק מהר קדימה, אבל בכלל לא זז
אני פוטנציאל מבוזבז
יש לי את כל המפתחות
אם רק הייתי משתמש באחד לפחות
אבל הם קבורים עמוק באדמה
כל החיים בינתיים
אני הופך כל יש לאין
לא עשיתי שום דבר טוב עדיין
כמו כל אחד אחר
מנסה, רוצה להשתחרר
אבל המפתח עדיין קבור
מסתכל לבפנים וריק
והאופק לאט לו מתרחק
אולי מחר הוא היום שלי שמור, אבל בינתיים
מסתובב בכלא של עצמי
מאסר עולם, בלי אפשרות שחרור
לא ניכיתי לי שליש על התנהגות טובה
מנסה לברוח, ותופס אותי על חם
אומרים שאני אריה,
אבל מרגיש כמו עכבר במירוץ עכברים
רק מהר קדימה, אבל בכלל לא זז
אני פוטנציאל מבוזבז |