מונה גולד / כאשר תקיץ |
כאשר תקיץ בבוקר
ואני לא לצידך
בשמש הזורחת
חפש את עיניי-
גם אם כעת
הן דומעות;
אנא,
אל תתייסר
בגין זיכרונות העבר
ועל כל מה שלא נאמר.
כאשר תקיץ בבוקר
אבקש שרק תבין
כי מלאך קרא בשמי
והלכתי אחריו,
אך מבלי שהותרתי חלל ריק;
אלו רק זיכרונות מן העבר
כי הרי אני כאן, בלבך.
11/07/03
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|