הולכים שם לישון בסופו של עוד יום.
באותה המיטה גב אל גב.פעם קראו לזה אהבה.
הבית מלא, הבית רוצה ולך הוא קורה.
אך את זמנך את מחשבת, רק לא להיות פה.
חושב על זמנים שהיו פעם טובים.
את חיה בסרט, לא חושבת אולי כבר לא אוהבת.
ואני לך מחכה, מסתכל על הדלת שלא נפתחת.
רצית לראות, רצית לבדוק, רצית שם לשתוק.
את חיה בסרט, לא חושבת, אולי כבר לא אוהבת.
מנסה לשנות, מנסה ליפות, לך קונה מתנות.
אך בלילה גב אל גב שם נשכב.
את רוצה פסק זמן, לבדוק ולתהות.
תסתכלי לצדדים, תחשבי מי הם החברים, מי הם האוהבים.
אין לך תשובות ולי אין ברירות. כי כבר אמרתי:
את חיה בסרט, כבר לא בטוח שאת אוהבת.
בסופה של תקופה ואחרי חתונה מאד יפה. שם אתן לך מנוחה.
ותודה לאחת שאותך לא מכירה, ותודה לאחת שלוקחת תחפושת,
ואותך שם שוטפת על חיים אחרים שכתובים בספרים.
ותודה לאותה אחת, שחשבת שהראתה לך את האור בקצה המנהרה.
כשבנית לעצמך עולם של משמעויות שאינו קיים, כתחליף למשמעות
שאיבדת
לפני שנים כשהעלית את נפשך בייסורים ובהרהורים.
ותודה לעוד אחת שלה את קוראת חברה ואני קורה לה בעייה.
שם ישארו איתך ואותך שם יורידו לתהום לאבדון.
כבר אמרתי, את חיה בסרט לא חושבת, אולי כבר לא אוהבת. |