ידי חלשות ורפויות
כמו השפל שמאבד את החוף.
לא מצליחה להיאחז
הכל נופל ומחליק בין האצבעות
כולי בודדה
נמלטת מכולכם, מעצמי
אני בורחת מעולמכם
אתם, הקטנים כל כך
אתם, הקולניים כל כך
אתם, שבכל מקום.
איך איבדתם את המשמעות?
אני מנסה להסביר
ומיד קולטת את העיניים האטומות שלכם
מביטות בי בהלם.
הייתי מתאמצת
אבל לא תבינו.
נמאס, לא יכולה יותר.
כמה זמן נמשיך לשקוע
והחול כבר אינסופי
חונק אותנו, סוחף את כולנו
מתי כבר הכל ייגמר.
17.12.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.