את תבואי לשם ותראי אותו
תראי אותו עם החברה החדשה
תראי אותו מנשק, אוהב, אותה
לא אותך, כמו שהיית רגילה.
ואפילו לבוא להגיד לו שלום אינך יכולה
רק מלהתבייש ממנה, שתסתכל עליך,
במין מבט של עכשיו הוא שלי
לא תוכלי לקחת אותו ממני
הוא שלי ורק שלי, ואת הנשיקות שלו לא תקבלי יותר
את האהבה שלו לא תראי יותר
את גופו המעלה זיעה ואת שריריו
לא תוכלי להרגיש יותר.

ואת יודעת שזה כל כך נכון
שזהו, נגמר ביניכם
אבל הוא אומר לך שאתם ידידים,
ואת סתם רואה אותם ברחוב, באה להגיד שלום
ואת יודעת שאת תראי אותה עומדת ככה
כל פעם מחדש בזמן שאת מדברת איתו
היא תסתכל עליך ותקנא בזה שאת רק מדברת איתו
ואז ארגיש לא בנוח... ארצה לברוח
אבל הוא לא מרפה, הוא רוצה לדבר, הוא רוצה להיות לידי
אבל היא מוציאה לי את כל החשק להיות בסביבתו
אני כבר מפחדת לפגוע בו
וזה מה שקורה, אני פוגעת
כל כך פוגעת, הוא יפסיק כבר לדבר איתך,
הוא יחשוב שאת לא רוצה להיות איתו ב"ידידות" והוא יפסיק את זה
יעזוב אותך בשקט כי יחשוב שאינך רוצה בו
ואז כבר לא יהיה לי סיכוי לזכות בו בחזרה.

הוא עזב, אני עזבתי,
אין סיכוי להשאר ידידים