אין שם כלום.
הכל ריק ויבש.
ואת עדיין מוזרה.
כולם גרגירים,
בכולם את יכולה לשחק עם הכנפיים שלך,
להעיף לכל הכוונים, לאן שרק תרצי.
אבל את,
את,
תשפילי מבט.
תרגישי מוזרה.
את, ציפור גדולה, בעלת כנפי מעוף ארוכות ומיוחדות,
שיקחו אותך לאן שרק תרצי,
תתביישי מגרגירי המדבר הנצחית,
ותתני לקרני השמש להצליף בך שוב ושוב...
ולא, את לא תפרשי כנף,
את!
עוף מוזר בין חולות של מדבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|