במכונית עצומת-עפעפיים מתחת לבית שלך
אני ממשיך לבלוע אותך.
חלונות כמעט סגורים הם מגדלור
שקורא לי אל בין מיצרים.
את חולפת על פניהם, צללית ערפילית, מעולפת;
האם את יודעת שאני עדיין שומע
את שיר הסירנות שלך?
עקוד אל התורן, ואת מציגה פני שטח טמומים
בלאות של סרט אילם.
אבל אני עדיין יכול לנחש אותך. עדיין יכול
להלחין את תנועותיך למחול.
הנה את מצטערת. הנה אני אומר שזה בסדר.
הנה כפתור נפרם.
עכשיו, תכבי את האור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.