הקור הזה עוטף אותי,
עוטף הוא את גופי בחום,
וכבר לא קר,
ורק ליבי, רוצה לגמור הכל, היום.
אינו מרגיש שום רגש,
שום שמחה או צער,
אינו מרגיש את שסביבי,
מה שסביבי- אינו מרגיש אותי.
עיניי קרות כקרח, ומבטי חודר כתער,
אבל הדם שעל ידיי- הוא אמיתי.
אני רועד, והוא- מציל אותי.
הוא מחמם אותי, הוא מאכיל אותי.
והוא - אוכל אותי, הורג אותי, חונק אותי,
שובר לאלף חלקיקים,
הוא הקור שבנשמתי,
שמתערבב עם חום גופי הקר,
הוא הקרוב והיקר,
הוא אלוהים,
הוא מת. ולא קיים עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.