מולי, מולי, מול פני החיוורות הכחשת את קיום אלוהים.
אותו אלוהי האבות...

בפנים קטנות, צרות ובהבעת טמטום הצהרת שהוא דמות ספרותית שלא
קיימת באמת.
אין לך אלוהים {כראה שלא...}
ואת, מתוקף תפקידך, היית צריכה ללמד בלי לנקוט עמדה.
את המושכרת, את המורה.
הגמדה, גנבת העטים, בעלת ציץ קטן וציץ גדול, שמתלבשת כמו
תחת..
אותה אחת עמדה ובפה מלא ביטחון - מאוד לא רצוי אמרה:
שאין כזה דבר אלוהים. ושאלוהים לא קיים.
אולי תתני לכל אחד להאמין?!

אותה גב'... גב' "אגס", אותה גברת ששימשה כמורה - ללא ללשון,
לא לספרות אלא לתנ"ך. אותה "גברת" עומדת מול 36 ילדים ומסבירה
במבט מלא תמימות.
"מה זאת אומרת?! אין כזה דבר אלוהים התנכ"י! אלוהים התנכ"י הוא
דמות ספרותית בלבד!"
וכמה שאת לא מבינה..
צרת מוח...
כל היהדות, כל האמונה מתרכזת על אלוהים התנכ"י. אלוהים
ה-"רגיל" נבנה על כל זה... ובמקום לתת לנו להחליט: "האם נאמין
או לא?",
ריסקת דת שלמה..
לא הצהרתי שיש ולא הכרזתי שאין אבל, אם האלוהים הזה, הינו רק
דמות ספרותית, מה זה אומר עלינו?

האין כולנו באיזה שהו מקום דמויו ספרותיות?!
חלק מסיפור אחד גדול - גדול הרבה יותר.
מלבדך.

מורה בישראל, מורה יהודייה {נראה לי} מכחישה את אחד הדברים הכי
חשובים, את אחד מעמודי תווך שעליו, עליו בנויה היהדות.


איך את מעיזה?
מורה שגובהה בערך כמו עז, איך מורה כזו מעיזה לומר את מה שאת
אמרת?!

אני בחיים לא אבין...
אז לאבינו שבשמיים,
או לאויר שאנו "סוגדים" לו...

לא ייתכן מצב שבו מורה מפוטרת על אלימות פיזית כלפי תלמידים,
אך אינה ננזפת על סתירת דת שלמה...

איך את מעיזה?

"איך נפלו גיבורים? ויאבדו כלי מלחמה"