והזמן עובר כאילו יש מחר.
אינני יודעת אם נשימתי מצדיקה עצמה.
אינני יודעת איך לפתוח את עיניי.
אינני יודעת ממי לבקש עזרה.
ועזרה אני צריכה.
כשעזב את עולמי לשמיים,
כשראיתי את האדמה מכסה את גופו,
כששמעתי את אמו המתייפחת,
ידעתי שהזמן לא יתנהג שוב באותה הצורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.