|
הילדה הקטנה בתוכי
מחפשת אהבה
בלילות קרים
לובשת את הבגדים המסוקסים
שוב שוטה
יוצאת עם תקווה
לא מבינה שיצודו אותה
גברים ערמומיים
גברים גברים
ששכחו שהיו פעם ילדים יפים
שוב לובשת את מדי האמונה
אך במהרה פושטת אותם מאוכזבת
מעוד זאב רעב
שלטרף שלו אורב
הוא יורד לה ובלבו מטרה
היא בשקט קופאת בוכה
שואל בקול לא מבין מה קרה
למה את שקטה
והילדה ממהרת חייבת ללכת
אנחנו נדבר היא אומרת
חוזרת הביתה פושטת את מדי הקרב
הקרים, נכנסת למיטה
הם הפכו אותה לאישה
בפעם הבאה אני אזיין להם ת'צורה
אעשה מה שאני רוצה
אזיין להם ת'צורה
והילדה בוכה אמנם היא בת 26
אך רק
רוצה חיבוק ונשיקה. |
|
|
במה - לזכור,
ולא לסלוח.
ניצולי "שואת
הבמה". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.