|
באת אליי עם ריח של שקדים מרים
וניחוח סבון
באת עם אור בעיניים ופיסות מתוקות של חום
בפה
ומילאת אותי בלבן.
נזכרתי איך עפים
פרשתי כנף והמראתי אל על...
רק הקולות הקטנים שלך
הזכירו לי שגם אתה כאן ליידי.
שמחתי שאני לא לבדי וחיבקתי
חזק.
הכחול בעיניך קרץ לי
ושיניי הלבינו מנגד. |
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.