עומדים בשורה, אין שום סיכוי להגנה.
סופרים את השניות האחרונות.
עומדים להגאל.
מכוונים אלינו את הנשק, מתכוננים לירות.
נשאר רק להתפלל.

עם קליע בתוך הראש אני עף למקום אחר, יותר טוב.
מקום שבו אוכל להיפתח ולהתחיל לחשוב.
מקום בו אנשים יודעים לאהוב, לא רק לקלל.
וכל מכור יכול להיגמל.

ושוב פעם מכינים אותי לרע מכל, שוב פעם עומד ליפול,
מחוררים לי את המח בפעם השניה.
כי גם בעולם הטוב, יש מלחמה.


(העולם הזה לימד אותי)