עם בוקר תגלוש, תתמסר לרוחות.
עם שוך המשב תגיע אלי
ותמשיך עוד לגלוש על מי מנוחות.
שמך על שפתי לא יתגלגל.
לשם בו קוראת לך זו שאהבת -
פסבדונים של חיבה - לא אתרגל.
עכשיו, משגל מתנשא מתחתיך, שן, גל שלי, נוח.
שחק בשנתך, חייך אל הרוח,
התרפק, התמסר לה בפרץ נושן;
היא זו הקוראת לך, שן, גל, שן.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.