מתחת לעצמי זורח ולא מעניין,
שכבה דקה בוערת ונושכת,
עקבות עקבות של מי שהכרתי פעם,
אפילו ניראה לי שגם עכשיו אני מכיר אותם,
וככה לבד עם כולם,
כל יום,
כל היום,
כל השנה,
זהו סרט כזה ארוך וגרוע,
עדיין אדון תהיה עדין איתי,
אומנם אני חזק בנסיבות כאלה,
אך תיבדוק אם אתה מחליט תיבדוק,
וככה מושתק עם כולם,
כל יום,
כל הים,
כל השנה,
בכניסה לתאונה שלי עומד שומר ולא נותן לי לצאת ממנה הוא אומר
לי "לא לא אסור!" מרחיק אותי.
והנה,אני רואה שבחוץ עומדים אנשים,מסתכלים עלי,ואני לבד בתוך
התאונה שלי.
הם צועקים לי "היי אתה שם צא מהר",והשומר מסתכל עלי במבט
מכוער,ונישאר לי רק לפחד,
כל יום,
כל היום,
כל השנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.