|
ניפתחת כמו פרח. רצתי מהפחד שלי. ראות עדינות. לוקחות נשימות.
הן עוברות בכל גופך העדין. סתמתי את מה שיש. ציירתי דימיון.
ואני נשימה. מהלך. ענן אפור מתחת יש מדהים. אנו מודים שמישהו
הביא אותך. עדיין נשימה. אל תישפכי אותי. תעצרי תעצרי תעצרי
תעצרי. |
|
|
רואה את האיש
הזה שם?
איפה, על הגשר?
כן.
עכשיו כבר לא.
דולצינאה, ואל
תשאלו אותה למה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.