היי חמדתי!
הניחי לי להיות המבקר הלילי שלך. להתגנב על קצות אצבעותיי
אלייך.
להסיט את וילונך הצידה ביד רכה.
להתבונן בך, חמדתי. ארוכות.
מאוחר בלילה.

הניחי לי להיות המבקר הלילי שלך. גם הפעם, יפתי.
לראותך שרועה על יצועך. מתמתחת. חרישית.
פרושת זרועות וירכיים,
סופגת את הרוח הקלילה.
המסתננת מהחלון.  

הניחי לי להיות המבקר הלילי שלך, בדמדומי הליל.
בחצי הלילה. אינך יודעת אם חלום הוא או ממש.
אצפה בתנועותייך. באנחתך הנמשכת.
אראה את שערך הפזור.
את חלקת זרועותייך.
המבהיקות.

הניחי לי להעביר את אצבעותיי. חרש.
לאורך זרועך. לשרטט את קימור מרפקך.
הניחי לי לסמן באצבע לחה.
מפרי שפתי.
את צווארך. סנטרך. לחייך.
אראה את חיוכך היודע.
התמתחות גווך.
חתולה.

הניחי לי לרחרח את חיוניותך.
את פרות נשיותך.
שתי גבעות רכות, עם פרי בשל מעל.
זקור. רועד. ממתין לבאות.
את ערמת בטנך. כמו עיגול בוהק.
לפני עיניי. אצבעותיי.

אני ממשיך, חמדת. לעמק המרנין.
לחום הטרופי. לתנור המנטף.
לאט אני רוחש. לוהט. רוגש.
נפעם לפני הסף.
טובל את קצות חושיי
בשיא עדינותך.
מאזין וחש. מרחרח וטועם.
מביט וצורב בזיכרוני.
את קולך. ורגשתך. ואנקתך
עד כלות.

הניחי לי להיות המבקר הלילי שלך.