דירה קרה, חשוכה. כל כך טריביאלי, ועל כן...
זגוגית מנופצת מאחורי התריס המוגף, דם על הרצפה.
הוא מתחיל להפשיט אותי, ואני, מה אני יכולה להגיד לו? אני עולה
על המזרון הזוגי המרופט והוא אומר לי לעמוד על ארבע ומתחיל
לזיין אותי. דוחק אותי לפינה שבקיר, כאילו אני לא שם, לא
קיימת.
אני מתחילה לבכות.
כשהלכתי, הוא נתן לי חמניה.
אני כל כך שונאת את המקום הזה.
אני במחזור, אמרתי לו. הוא ממשיך לגעת.
אני יודעת שלא התראינו הרבה, אני אומרת.
הוא מסתובב אל הקיר ומפסיק לדבר איתי ואני נותנת לו נשיקה בלחי
והולכת.
הוא מתקשר אלי אחרי יומיים ומספר שבכה.
אכפת לי? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.