ופנינו אל החדר בשעת לילה מאוחרת. הלכנו אל החדר שאינו שלי,
בדירה שאינה שלי, בעיר שבה אני הוא הזר. ילד ואישה שנפגשו
בתחילתו של ערב. הלכנו לישון על מיטה שהופשטה מכל השמיכות ומכל
המחסומים. שכבנו חבוקים, אני במחשבותיי שלי והיא בחלומותיה.
והאוויר עומד כקיץ עכשיו בחלון פתוח, שאין בו אויר ורק תנועת
הירח מתגלה בחשכת הלילה. ומחשבותיי עליה ואיתה ואיני ישן. שוכב
וחושב ומהרהר על אותו מקום בטוח שהגעתי אליו, למישהי שמקבלת
אותי כפי שאני. והשעות נוקפות ואני מביט בה ומביט בשמש העולה.
יושב לצידה מביט בה וקורא את הספר שמצאתי זרוק על השידה. מביט
בה ומבחין ביופייה. מביט בה ומרגיש את ליבי. מביט בה ומבחין
כיצד היא מתעוררת לצידי. |