אייבי אנטון / ילדות |
הגעגועים לתמימות שהולכת ונעלמת ככל שאנו מתבגרים...
כל ילדותי סגורה
בתוך ארון חום.
המפתחות -
רק לסבתא יש.
אך עם השנים שחלפו
כל מטבעות הזהב שלנו נעלמו.
גופי התחזק - מוחה כבר עייף
הגשר בינינו כמעט ונשרף.
היום - נותרתי לבדי ברחוב
עם הכלבים. מוחי נטרף
מן המכאוב. כעת נותר רק לחשוב
איך למצוא זוג מפתחות
נוסף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|