|
הגעגועים לתמימות שהולכת ונעלמת ככל שאנו מתבגרים...
כל ילדותי סגורה
בתוך ארון חום.
המפתחות -
רק לסבתא יש.
אך עם השנים שחלפו
כל מטבעות הזהב שלנו נעלמו.
גופי התחזק - מוחה כבר עייף
הגשר בינינו כמעט ונשרף.
היום - נותרתי לבדי ברחוב
עם הכלבים. מוחי נטרף
מן המכאוב. כעת נותר רק לחשוב
איך למצוא זוג מפתחות
נוסף. |
|
|
אתמול הלכתי
ל"נקמת
הסלוגנים".
חרא של סרט.
אבל מחר אני
הולך ל"תביא
משהו טוטאלי",
שמעתי שהוא קיבל
איזה אוסקר או
שניים.
אפרוח ורוד,
מבקר קולנוע לעת
מצוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.