|
אתה אוהב אותי
אני שואלת
בוודאי
אתה עונה
כמה
אני שואלת
המון
אתה אומר
כמה זה המון
אני שואלת
הרבה
אתה מחייך
כמה זה הרבה
אני מקשה
עד השמיים
אתה מסנן
מאחד עד עשר?
אני ממשיכה
אחת-עשרה
אתה צוחק
למה את עצובה?
אתה שואל
סתם
אני עונה
ועמוק בלב יודעת
זה תמיד יכול להיות
שתיים-עשרה |
|
|
טבח יקר, טבח
חביב, בלום פיך
ואל תגיב.
הלבשל אותי הנך
רוצה?
אם כך, בוא מכות
ונסיים עם זה.
<נראה מי יכתוב
שיר יותר מעצבן
עכשיו>
זאת שאהבה את
התל-אביבי באחד
משיריה הפחות
מוצלחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.