יעל קרת / אוגן ההצלה |
גדר התיל.
עמודי שלג חמים, משגיחים.
ממשיכים, הם, לעמוד גם שאין תקווה, גם
שהשער נסגר על פניהם וחצי נשאר כאן.
הכל מונח על מגש של פלדה, רק להניח את ידם,
צריכים.
אך שארית חייהם רוצה להתקיים.
מלמעלה, נדמה שאין מסתכל, ושומר על אותה
פיסת חיים.
מצפים, ארבעתם, לכל רגש.
קשורים, הם, למוטם הארוך היורה למרחקים.
ואני,
מבקש מאלוהים, דרך מילוט.
קול אשר ייתן לארבעת עמודים אלו, להיקרא.
פתח אותם, ונשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|