New Stage - Go To Main Page

מיתר עלום
/
עצבים

אני שונא דתיים, ערבים, הומואים, נרקומנים, גנבים. כולם בשבילי
אותו הדבר, זבל על גבי זבל אנושי, אספסוף שפוגע בכל חלקה
באוכלוסייה הנורמלית. אם לא היו שופטים אותי, הייתי פשוט מרים
נשק ומחסל אחד אחד. אני שונא נכים, חולים ושאר מקבלי קצבאות
נמאס לי לפרנס את האומללים כביכול. נמאס לי להשקיע ולשקוע אל
חרא של עתיד. יוצא לי לחשוב ולחשב איך היו יכולים להיראות
החיים שלי אם לא היו כל כך הרבה עלוקות בחברה שלי. וואלה, אני
שונא אותם. נמאס לי. למזלם של אלה, שאני אזרח טוב, שומר חוק
שמפנים יום יום את העצבנות שלי. פושטי יד, רפש אנושי. אני שונא
אותם!
שונא את זה שהנכים תופסים את מקומות החניה הטובים ביותר,
נוסעים במכוניות פאר, ובכל זאת מקבלים ממני פיסה מהמשכורת.
שונא את האומללים שמעדיפים לשבת בבית, לחתום אבטלה ולצפות בי
מביא את פרנסתם. די, מספיק! כמה אפשר לסבול את כל השטויות
האלה? למה אנשים נורמלים תמיד אוכלים אותה מאנשים צואתיים?
מילה שלי, העתיד לא עתיד עם אנשים כאלה במדינה. לאף אחד לא
אכפת מהזולת, ובכל זאת יש אנשים שמפרנסים אחרים...
זהו, נרגעתי בינתיים...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/1/05 11:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיתר עלום

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה