1. על מה יכתוב
2. אטיוד לטיוטה
3. וכששוטטתי בשערייך
על מה יכתוב?
על מר נפשו
כאב ומצוקה
אותם יפרוק
לאווירה
כדו תחמוצת הפחמן
אפקט החממה.
ירוץ אל המילון
וילקט
מילות אוון [AVEN]
ודאבה
אוצר לשון
זני צרה
בצורת, מלחמה
עריר ועקרה,
דבר, מדהבה
ואיידס, שלא נדע,
ואת אושרו
יסתיר
מעין משוטטת,
עין ירוקה,
בקרקעית הים יסתיר
במערה
יטמון
את הפנינה
השושנה,
בתוך תיבת ברזל
ילחים בריח
ומנעול - עלי דופנה
ועל פתחה יציב
משמר תמנון
מגן מקנאים
ושודדים,
מדוזות, עין זר.
לא ישתף.
יותר מהרפגון.
יצוף בסירתו על פני הים
בשמש הלוהטת
על מים מקציפים
כביכול אוויל
אך בתחתית קרקעיתה
יסתיר שרשרת
צמודה לפעמון אמודאים
כדי להשתלשל למטה
עדי מפתן אושרו.
ושם רגעי התום,
ללא פירוש וטרם המילים.
שם הנחש
מניח את ראשו ברוך
על סגור הלב
יונק מחלבו באלם
כתינוק
מקיף הלב סביב
כפתן אצעדה -
זנבו בפיו,
ואת שינו הנבובה
מסיר מהתפוח...
עוד יש מקום...
אטיוד לטיוטה
"היא"(1) כבר הגיעה
זכתה בכל הפרסים
ועיניה עדיין טחות
מחול ואבק דרכים
רוצה להלך
מבלי לפזר סימנים
תותיר עקבות באוויר
תתפזר כאפר
כמחלה סודית נמוגה
מחלחלת כרעל
מי שנוגע - נדבק !
ואני -
אהבתי את החול
רב ולוהט
חודר לכל הפתחים
ממרק כלי בדידות
מלטש עד נגה
גרגיריו מצמררים
מזמררים כגבישים
מקישים, מהדהדים,
מצטלצלים
ופיזוזי אור.
אהיה עוף החול
אעלה מאש ומאפר
אבקע מביצת יקום ענווה
וארקוד כשיווה (2) SHIVA
באינסוף יד ורגל
על כוכב אחר
ויהיה לי אור.
(1)"היא" דמות מהיצירה "טיוטה" (1983) של המשוררת דליה
רביקוביץ
(2) שיווה, או שיווה הרוקד, דמות בפנתיאון ההודי, פן האלוהות
שיוצר חיים ומביא לסופם (בונה עולמות ומחריבם).
וכששוטטתי בשעריך
בנוף ארצך ומידותיך
אותך איוויתי לי כגבול
ללכת אחרייך.
ולא זרה הייתה ארצך
ורק גדולה ממני,
הייטבת לחטוב את הזמנים
מכל לוטש יהלומים
ולא נותר אלא לשים
בספר.
ואדמה כי תלחשי
"הרחיבי את כנפייך,
ואם תגביהי ותדאי,
ואם חדות עיניך,
תוכלי גם את
ללקוט כוכב
וחלומות
שמאספים
הפקידו בשולי שחקים
להלך הנודד,
אלייך."
(ללאה גולדברג) |
