מה שאני רוצה עכשיו זה לשבת על ספה נוחה. לצידי תשבי את.
על השולחן שמולנו יעמוד בקבוק יין לבן קר. כוס חצי ריקה בידי
היין הקר מרווה את צמאוני.
החדר חמים. השטיח נעים לרגלינו היחפות.

יחד נקרא את "סיפור אהבה" של אפלפלד.
"הילדות היא מעבר מזה של התהום".

אחר כך נביט בציור הזה של שאגאל, שאני כל כך מתגעגע אליו.
נדבר על הציור, על הכחול שבו, על הגוונים הכהים. על הזוג שיושב
שם, מחזיק ידיים על הספסל. על הכבשה הקטנה, שעומדת על שתי
רגליים אחוריות, נחבאת אל הכלים.
ועל המלאך המרחף.

הפניות למעוניינים:

"הילדות היא מעבר מזה של התהום" - שורה מתוך "שיר נס השיר", של
אצ"ג. אפשר למצוא את השיר באתר, תחת הקטגוריה "גורל המשורר":
http://www.uri-zvi-greenberg.org/

הציור של שאגאל:
http://www.globalgallery.com/mount/022-27921/