בכיתי כשבכית לבד,
חייכתי כשחייכת בצד,
בכל רגש שחווית,
בכל מצב שבו היית,
הייתי לצידך בלאט.
רעדתי כשרעדת מקור,
נפלתי כשנפלת לבור,
בכל צומת שפנית,
בכל פעם שטעית,
הייתי לצילך אפור.
שמחתי כששמחת מכלום,
זיהיתי כשזיהית טמטום,
בכל שטות שעשית,
בכל דרך שניסית,
הייתי לאורך עמעום.
צפיתי כשצפית בנוף,
חליתי כשחלית בסוף,
ועכשיו כאן בשמיים
נמשיך לחוש בשניים,
כמו ים שלא יכול בלי חוף |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.