אילי לב / משברים |
בהתרוממות הרוח
עט הפחד כנץ
הדואה באימה
כנפיו מכבידות
והוא צולל לרגליי
כתצרף כמוס רמזים
וכשלא החכמתי די
לאוספן לצנצנות אדם
חלחלו תחת עורי
והרוו דמעותי
המתנה
לעיתים
בהתרוממות הרוח
עט הפחד כנץ
הדוהה באימה
ודי בטיפה של חיים
להרעיד נדבכי חומות
ביניקה אל האדמה
העבר בקציר זכרונות
ושחור זרדיו כבים
בשובל אבק לבן
ונאסף לאנקת הטבע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|