אתה הולך ברחובות בנגקוק,
ויודע שיום אחד תשכח
שפעם אכלת אננס משקית,
וידעת, גם בלי שום הוכחה,
שבאננס שלך לא היה אף חומר משמר.
יותר מדי שנים בפאתי תל אביב גרמו לך לשכוח.
לשכוח את העושר הטמון בפשוט.
לשכוח את העוצמה הטמונה בשקט.
לשכוח את היופי הטמון בטבעי.
אתה הולך ברחובות בנגקוק,
אוכל עם קיסם אננס מתוך שקית,
וחושב לעצמך שזה חבל
שעוד לא המציאו חומר משמר לזכרון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.