נטליה ג / ענפי שתיקות |
למצאך בין עצי בוכיה.
לרגליהם תשב, כאחרון גיבורים
מטיל צלך על שחקים ושדות.
על צוקים את שמך נשאתי בקול
למצא מענה בין קוצים ושתיקות.
נשאו הן אותך על כנפי נשרים
בין הרים תלולים ומדרונות.
בכל מקום בו דרכתי
נסחפת עמם
כמו אז שנלקחת...
לב אנוש נדם.
כתבתי את שמך על החול
למצאך ממגע למגע.
עזבתי אותך שם לבד
לא אביט שוב לעולם לאחור.
לבסוף מצאתיך
מול אותו הר נשגב
מתעצם בזכרון ילדה בוכיה,
הנשענת על צלך הנאור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|