9.12.04
היא מתחממת... גם לא סיימת את התה...
אילו יכולתי הייתי מועכת אותך עכשיו.
רוקדת מעליך מחול ניצחון, עכשיו אתה מבין.
חרק קטן, גדול מסוקס עם שרירים של גבר... חרק קטנטן, ילדון
ממש.
אוכל מעלייך את כל האווירה הזאת, אשתה אותה כמו לבה שחוזרת
למקורה...
הדוקרנים שעל גבי ירטטו מהתרגשות. עם לשון ארוכה וטירוף
בעיניים תשמח שזו אני... סוף סוף.
אך תקום וזאת תהיה טעות, תרצה לחזור מהר מאד.
יש לתת למובן מעצמו לקרות.
תמשיך לחייך, זה עושה לשנינו טוב.
עוד מעט פנינו ירצינו ולא נראה אחד לשניה את העיניים... כל אחד
יתפוס מה שהוא יוכל.
רק בעפעפיים שקופים, שנינו נבעיר את הר הגעש שחיכה כל כך הרבה
זמן לגירוי.
תישאר בתוכי כל עוד יש לך לאן להרחיק חמוד, אל תחשוב בכלל
לצאת...
כי אני מפלצת ואהרוג אותך בטעות אם תנסה לצאת.
אתה חייב לסיים את המשימה... אתה וה"כן", "כן", "כן"... אתה,
בלי ה"אולי".
אילו הייתי יכולה, אמרתי לך - הייתי מועכת אותך עכשיו.
מורחת את בגדיך מעליך... בהרגשה מוזרה של קרבה וריחוק בו
בזמן.
ובנתיים התה מאד טעים,
עם השלוש כפות סוכר והתה החזק. |