אין לי חוש הומור. מה אני יכול לעשות? שלא תבינו אותי לא נכון,
אני יודע לצחוק, אבל מדברים אחרים. מצטער, אבל יצפאן לא מצחיק
אותי, קטורזה לא משעשע אותי ובכלל הומור עממי, עדתי, נמוך
ורדוד הוא לא בשבילי.
ושלא תחשבו שאני איזה עוד כתב תל אביבי, שלמד בגימנסיה ושותה
אספרסו ממכונה ביתית איטלקית. פרענקיני, צעיר, פוחז, שובב, שגר
בראש העין אנוכי. אבל לי, תנו את BBC ואני אשמח, תושיבו אותי
מול איזה "אחד העם 1" וסורי, אבל אני פשוט לא אצחק.
השבוע במקרה נתקעתי מול הטלוויזיה בשתיים אחר הצהריים ורבותיי
התמכרתי מחדש. היא בריטית, זקנה, שמנה, אנטיפטית ודוחה אבל
אותי היא פשוט משפיכה על הרצפה. הייסנת המופלאה מהסדרה "מה
יגידו השכנים?" היא אחת הדמיות הקומיות הטובות ביותר שנכתבו
בטלוויזיה. לא לחינם היא קבלה את המקום השני במצעד הקומדיות
הכי טובות של כל הזמנים של ערוץ BBC. אני יודע שזה נשמע ממש
פלצני, אבל הומור בריטי שנון, שהוא בעצם סטירה מבריקה על
מעמדות, משפחה, רווקות ונישואין, לטעמי מרכיב את אחת הקומדיות
המבריקות והמשובחות ביותר שיש.
חורה לי שמול הקומדיה המעולה הזאת משודרת "אקזיט". גל "דה זה
וו" של לפני למעלה מעשור צף בי כשהייתי חוזר מבית הספר ונתקע
מול "קשר משפחתי" וחשבתי גם אני מה לעזאזל חטאתי שזהו עונשי.
לי לא הייתה אלטרנטיבה לזווית הפסיכולוגית ויודעים מה? טוב
שכך.
לשמחתי, היום כן יש אלטרנטיבה לעופר. כל יום בשתיים בחינוכית
2. "מה יגידו השכנים?" קומדיה אחרת, שונה וטיפה מיושנת, אבל
מעולה. פשוט מעולה.