נועצת עט אדום בדף. חרטום שורט משטח לבן, גולש בו -
יוצר תבניות בלי שוב. שאריות גרודות מפרכסות.
חורטת בך מילים כפי שחרטת בי סימנים
בלתי נדלים ויצקת לתוכם ילדות.
רוצה כעת לצייר סביב עינייך
בפחם רך עיגולים כהים
על מנת להשיב ברק
אך, את נודדת
ממני שוב,
לאט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.