|
הרחוב הישן שהיה נעלם
המקום שאהבתי אבד לעולם
ואני מחפשת את השקט זורקת
לא מוצאת עוד עניין
והזמן נושן...
השביל שהוביל בעבר לבצפר
נגמר וכבר לא קיים
הגינה שהייתה, בחלל נעלמה
הפרח נבל
והזמן נשבר...
והזמן עבר
והיום קצר
האתמול שניצב לפניי
לא עוזב הוא עוצר את חיי
הוא נשאר
והזמן עבר...
הציור שהיה בעבר אגדה
הוא נקרע ונותרה רק שממה
קרן האור שהפיצה תקווה
היא כבתה
והזמן נשבה... |
|
|
היה קשה, באמת
קשה. עשתה לי
לגמור שלוש
פעמים, המנוולת.
ואני בסה"כ
ביקשתי שתאהב
אותי ותחבק אותי
חזק. מה כבר
ביקשתי ? אבל
היא אומרת שרק
עכשיו היא
מצליחה להבין
אותי באמת
ושכנראה שלוש
פעמים בכלל לא
מספיקות לי.
מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.