|
תני לי לכתוב עלייך שירים שמחים
כמו פעם
תני לי לישון לידך כמו תינוק
כמו אז
תני לי לגעת בך היכן שאף פעם לא נגעו
תני לי לחזור בזמן.
וכשאני מפליג בזמן במחשבותי
זה שורף ובוער בי מחדש
זה מתעורר בי שוב ושוב
אל תתני לי להתעורר למציאות של ממש
השאירי אותי תחת כנפך
שמרי עליי מהעולם
הגני עליי באהבתך
אחיה לנצח שם. |
|
|
השיטה שלי זה
לוזריות
מודעת משולבת
עם
בטחון עצמי
מופרז.
כמו ג'ורג'
קונסטנזה
אבל בלי
הצחוקים.
יעקב פופק מגלה
את השיטה שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.