|
עכשיו אני דמעה מנגבת
ואת היום הזה מוחקת
לא יוצאת שוב מדעתי
משנה את הרגלי
לא יודעת אם עליי
העניין הזה ישפיע
מסובבת ת'כדור שנית
כדי לראות לאן יגיע
אני נזכרת שוב בך
באותה תקופה מרה
שליבי היה שלך
עיוור מאהבה
רואה אותי
בתמרור עצור בוהה
בפינה שבה נפגשנו
כשבאמת הייתי שלך
הבנתי..
שאתה רק סתם בדיחה
אז מה כל זה היה?
עוד התחלה שהגיעה לקיצה |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.