|
אל מול הגדר באפור
הבוקר מאדים כיין
ועולה בעשן
הסטריאו הישן
מנגן מפוחית הקוראת לחזור לחיים
בבלוז שלוש המלחמות
ומן העבר השני
זוחלים קולות המוות
מלמטה למטה
אלבש ירוק לכבוד מולדת
להיות לה נוף מוריק
והארץ רוצה לצעוק
אך עלבון החזק מני קול
צורב בגרונה
גידוליה ניבטים ממימי תהומה
ופניהם מבקשות נחמה מול השמש
מרבד קטיפה ירד הערב
נישא ברוח יתנפנף כדגל
ויפול, עטוף שמיכה, לאדמת הקודש
ואנחנו בשלנו, והם בשלהם
גם שמים אדישים
לא בוכים את תום זמנם
כמו ידעו כי עוד ארוך החורף
לענני הסערה
ולבכיות
בערו הלילה חמישה נרות
כחמש מדורות איוב.
נגני מפוחית את צעקת האדמה |
|
|
חשבתי על זה
והגעתי להרבה
מסקנות שונות.
א. עצים תמיד
צומחים.
ב. נירוונה הם
להקה טובה.
ג. אין שומדבר
מעניין
בטלויזיה.
ד. במה חדשה זה
כמו אופיום
להמונים.
ה. יש פה אנשים
עם שם יותר מוזר
משלי.
ו. אתם אפפעם לא
תפרסמו שום
סלוגן שאני
מציעה!
אתם שונאים
אותי!
אני שונאת
אותכם!
כולם שונאים את
כולם!
תגובת מערכת: אז
זהו, שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.