|
הוא נחשף מולי
בקולו הרועד
גופי חיבק את גופו
עכשיו הוא פוחד
מבטי היה סדוק
מבטו היה שברירי
המסכות שלנו נפלו
ביום כזה אוורירי
התחבקנו חזק
בתקווה שהכל יעבור
הבטנו בחיוך
היה זה עוד זיכרון שחור
ליטפתי את שערו
המשכנו מחובקים
הוא ליטף את שפתיי
מגעו היה מדהים
עיניו הביטו בשלי
חשתי מהופנטת
הוא נשק לצווארי
הייתי מכושפת
התחבקנו חזק
בתקווה שהכל יעבור
הבטנו בחיוך
היה זה עוד זיכרון שחור |
|
|
אני לא שולח שום
לחם! שום לחם!
במצב היום?!
ויש לכם עוד
החוצפה לבקש?!
קחו עוגה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.