עוד אבן מושלכת ליאור
עם עשר דמעות של כאב,
מבין קני סוף חומים
עוד אמא בוכה, ילדים נפרדים.
עוד כוכב עומם נכבה בשמי מלח,
עוד ענן מתפזר, בוכה עם הרוח.
עוד ילד קטן מסתכל על קופסא
ולא מבין שזמנו של אבא נגמר,
עכשיו הוא כבר משגיח מלמעלה
על הצעד הבא.

עוד חייל יורד מלוח המשחק,
מתקלף מהקיר הסדוק.
עוד פצע פתוח על עור,
בצריבה, פצע שלא יגליד לעולם.
עוד אחד שנפל והלך והיה ונשאר
ויישאר לעולם - צעיר לנצח.




13.12.1004