אני מניפה חרב רכות אחרונה בחושך המציף
חידודי בשרי משירים עלי כאב הנאספים אל בריכות ריקות
והד אפל לוחש במורד
מעבר ליערות הזמנים
עיניים מביטות
במשחק הגלאדיאטורי חסר הסיכוי
וינשופי החוכמה מפזרים מילים
גידי הרגש שלי מתפזרים כמיתרים שרופים
מתנועעים ברטיטות הגעש הבוכה
נמסים
אתה עוטף אותי בזרועות הדבש שלך
מושך אותי אל חזך בחבלי אויר שקוף
וגחליליות השפיות מרקדות ממך אלי לקצב ליבך
הכל מתמלא באור מרוכז על חוד מציאות
וסרטי פסטל מלופפים מתפרקים ממנו
נשפכים עלי בליטוף
עכשיו, אני שומטת אברי לתוך נוצות זכוכית מרוסקות
שדה ורדים אדום צומח מהחושך הבוהק
בכוכבים אני קוראת
את ספור חיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|