שלום, קוראים לי ###. זה לא חיקוי של קיל ביל, זה פשוט כדי שלא
ידעו... אני פשוט לא אוהבת דוקין. לפני המון זמן הכרתי בחור.
זה היה למען האמת די בטעות. הוא כנראה חשב עליי הרבה זמן. הוא
שאל אותי שאלה מסויימת (שעלולה לחשוף את זהותי) ונפתח אליי,
הוא היה כל כך מתוק. אמרתי לו אפילו שהוא ממש חמוד, ואמרתי
לעצמי שאני לא לכל אחד אומרת את זה. לאט לאט הקשר בינינו
התחזק, והיינו נפגשים לעיתים דחופות מאוד. הוא היה מספר לי הכל
ואני צוחקת מהשטותניקיות שבו ונהנת. חשוב לציין שאני בחורה
מושכת להפליא, למרות שעוד לא היה לי קשר רציני לעת עתה. ובכן
הכל הלך ממש טוב, עד שהגיע השטנית הזאת, העוגה הזאת, וחטפה לי
את הבונבון. ללא רחמים היא השחיטה את ליבי המנסה להתרגל למצב
הבינ-מיני החדש. עוד לא היה ביניהם כלום, אבל הרגשתי שמשהו בי
נעלם בו. אני זוכרת בבירור את הלילה הארור ההוא... הוא עישן את
הסיגריה הראשונה שלו, (למרות איסור ה'התיצרות' שחל על שנינו,
ושהסכמנו עליו), והיה מאושר מאוד מאוד. כל כך מאושר עד שהוא
שכח שאני זאת ###... ושאני ממש רגישה בקשר לדברים שקורים
לאנשים שחשובים לי. ממש אהבתי אותו! ואז כחלק מזה שהוא היה על
גג העולם, הוא ניסה לנשק אותי. כל כך רציתי, אבל לא רציתי שזה
יהיה מול כל החברים שלו ובכלל לא לפני שהוא יתנצל ויגיד שהוא
אוהב אותי בפעם הראשונה, יתנצל על זה שהוא לא שם לב ללב שלי,
לרגשות העדינים כל כך. כנראה שהעוגה הזאת הספיקה להרעיל לו את
הלב, כי הוא ירה את הכדור האחרון, ממש וידוא הריגה. "מה הקטע
שלך?! את רוצה להגיע לחתונה ורק אז להתנשק?! קדימה זה לא כזה
סיפור!"... יצור הא? טוב, היצור הזה היה לי ממש עמוק בלב.
ופתאום הרגשתי כאילו כל מה שעברנו היה מבחינתו כדי להגיע לרגע
הזה... מה?! לפתע כל שגריר של אהבה כלפיו גורש מלבי ונחסם על
ידי מעטה נוקשה בדרך חזרה לליבי. אני לא אוהבת לשמור כעסים בלב
אך כנראה במקום בו הוא ישב נכנס כעת הכעס.

שנה חלפה לה, וחזרנו ליצור סוג של תקשורת. אני שוב אט אט חוזרת
לראות את הצד המתוק שבו. והוא עכשיו הרבה יותר מתחרט וטהור.
הוא פגוע גם. הרבה יותר כנראה. אך האהבה שלי היתה נתונה ברובה
לבחור אחר. כמובן שחלק בי נשאר שלו. הוא היה הראשון כלפיו חשתי
כל רגש חיבה מיני... מיני, מיני... נחמד לי לראות אותו מנסה
להצית בי את זה בכל פעם שהוא רואה אותי. ##### אמרה לא מזמן
שהוא ממש אוהב אותי. את המתח בינינו אפשר להרגיש מאוד. בכל פעם
שאנחנו קרובים נוצר המתח הזה. אני להרבה אנשים נחמדה, ואפשר
להגיד גם נותנת 'רמזים'. רובם ככולם חסרי משמעות, וכולם באים
ממנו, הוא לימד אותי להפתח לאנשים. רק שכלפיו זה ממש אמיתי.
הוא לא יודע את זה. הוא בטוח שאני שולחת סימנים לכל אחד, כי
אני 'יצור מיני'... לפי #####. הוא עכשיו עם הבחורונת הזאת.
אני מקווה שהוא ישאר חופשי מתישהו, ואז גם נוכל לסיים את מה
שהתחלנו...

נדרשתי על ידי מר קנטיל לכתוב את הטקסט הנ"ל.
מצטער אם זה יצא חרא, ארנב צהוב דלת חומה, ברזל, ש(ס)מים,
בית.