ארבל הכרמלי / בחזיון אהבה |
ולטיפה רכה של תשוקה נולדת-
זה, ורק זה בלבד, את לבי
ירטיט בחובי.
כאדון העולם אהיה בעיניי,
כמאושר באדם אצפה עלייך,
רק אקשיב לקולך הענוג;
אתמוגג ואדום.
רק בתוכי יהא בשרי אש לוחשת
וכל יישותי תהא מתגעשת,
זיעתי כנהר תהא נשטפת;
כולי אבוד בחזיון האהבה המהתלת.
13/12/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|