ובא הגשם והלך הילד והלך הצחוק
ונשארתי אני בודד עירום באפילה
ללא חיוך
וראיתי שם אישה ועיניים ירוקות לה וחיוך שרוי של שפתיה
ונפלו פתיתי השלג וקפא החיוך
ולא נותר דבר מלבד הזיכרון החם בשלג הקפוא
וראיתי שם מלך ושיער לו לבן
ועיניו לא רואות עוד את צחוק הילד ואת חיוך האישה
וראיתי שם אותי מביא הגשם והשלג והברק והרעם
ראיתי אותי שם גלמוד
והילד והאישה והמלך אינם עוד כי אני הוא הגשם
ולא ראיתי עוד כי עיניי שרויות בסומאה שלה אין מרפא
ואור השמש חדל מהגיע אליהן וצחוק הילד גווע
וחום האישה איננו עוד
והמלך ידיו קרות ומתות
הכל איננו עוד
רק טיפטופו של הגשם לא חודל
ראיתי ילד ואישה ומלך ראיתי וראיתי אותי
ואז בא הגשם
ואינני רואה עוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|