יש גשם בחוץ ורוח שטסה
במהירות של 90 לשעה.
אני פעם רצתי 25 שנה בנגיעה
של שניה בירח שורף נשימה.
או מה? אימה ודממה.

יש אדם שם בחוץ, מרעיד מכל רעם,
פוסע חוזר נעמד.
אני כבר מזמן הייתי פוגע בזה שאבד.
הוא לבד, ואני מזמינו. זה נחמד,
הוא אומר, מביט וחוזר. נחמד.

שותים קקופוניה ברעש על קרח,
בחוץ מתחוללת סופה.
הוא אומר, יש שם משהו בחוץ. הוא נראה לחוץ.
אני מסתכל, נו בטח ירח זורח, בוא נרוץ.
אימה ודממה. אז מה?

שנינו ביחד מול גשם ואש,
שכבתה ושוב היא נדלקת.
יודעים שעכשיו עשרים לחמש. עוד מעט ההזדמנות חומקת.
לטבול. להביט אל האור
אין ממה לפחד. אין מה.

2000