שלום...
קוראים לי פלורה (שם בדוי)... ואני מכורה!
טוב? הנה מרוצים? אני מודה...

עכשיו אתה יכול למחוא לעצמך כפיים

בחלומות שלי אני חולמת שהכל בעצם,
עד עכשיו, היה סיוט... ושהחלום הוא בעצם המציאות....

                  אתה היא ההתמכרות שלי

בחלום אני נמצאת בחדר שלך.
אתה שוכב לצידי, ישן וברקע מתנגנת נורה ג'ונס,
השינה שלך היא כל כך שלווה, כאילו אתה מרחף על ענן,
הפנים שלך מושלמות, מבטאות כל ניצוץ חבוי שיש במוחך, פתאום אתה
מחייך.
ואני רק חושבת מה לעזאזל עובר לך בראש,
הייתי נותנת הכל כדי לדעת אפילו חלק מיניאטורי
מהמחשבות שלך, אתה חושב עלי... או עליה?

ואז אני מתעוררת, קולטת שבכלל לא ראיתי אותך שלושה חודשים,
ואולי
אני גם לא אראה, מחברת בראש, את הרגע בו אמרת שזה נגמר,
את הרגע שבו ריסקת כל אשלייה שהייתה בי, שניפצת את ליבי
לאלפי...
לא למיליוני, ביליוני, מיליארדי רסיסים.
את הרגע שבו אמרת את זוג המילים ששנאתי כל כך,
בכל פעם  ששאלתי אותך "למה?"... "לא יודע..."

 מהיום אני נכנסת לתוכנית גמילה ממך, תאחל לי בהצלחה.