משחקים פשוטים נגמרים באנחה,
הוא גומר והיא בוכה.
הרבה בודדים מתים לבד,
והרבה כאבים שותקים עכשיו.

ימים שנשרו לא יצמחו שוב לעולם,
כך אמר הפסיכולוג.
ואם כבר לבד,
אז עדיף שתביאי ביד.
ולי אז היה נדמה
שראיתי בעניו התרגשות עצורה.

לחצים בראש ובדידות בינתיים,
אני דוקרת, את לא נושמת.
תופסת צבע של שיגעון,
לא אפחד לרעוד,
לא אפחד לקפוץ.

להתעורר מחלום ולהתרגש,
עד שהמוח עולה באש.
לבלוע כדור עם קוקטיל של טיפשות,
ולראות את הצד הלא קיים של החברים
במערבולת של חושים העצובים מתים.

אין כאן אף ירח שאותך יזכיר,
ואין כאן אף מבט שאותי מכיר.
איך רגשות נעלמים בתוכנו,
ואיך הנוף אט הופך לו לקישקוש.