צבי מולב / דם וזכוכית |
לתוך עצמי אני אביט
בלב שלי, הוא נקרע לו מזה
במקומה יש דם וזכוכית.
דם וזכוכית בליבי נשארו
השלכת הפעם הייתה באביב
החלמות נשגבו ונשרו
והשקט הולך ומרחיב.
במקום אחד מותר לה להיות
בחלום היא כל כך אמיתית
אתעורר עם עניים מלאות
בדמעות של דם וזכוכית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|