|
כל בוקר עם הזריחה
עפות להן להקות חסידות שחורות
שרשרת מתמשכת
מעבר להרים הגבוהים מנשוא
חוצות את קו האופק של מחשבותי
כמה מהן נעמדות על חוטי-החשמל
אצלי בחדר
ללא שום-חשש
מסתכלות עליי
ושואלות את מה שנשאר ממני
מי ייפח בי רוח כרצונו?
שאריותי מושלכות
על רפסודה אבודה
צפה באוקיינוס של חלומות
עד שתופיע יבשה. |
|
|
אשלגן ומים,
משהו פיצוץ...
בווווום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.